המדריך לבדיקה תכנונית של קרקע להשקעה
בשנים האחרונות אנו עדים למגמה גוברת והולכת של התעניינות בהשקעה בקרקעות בישראל. אם בעבר נחשב אפיק זה לנישתי או שמור ליודעי דבר בלבד, הרי שכיום המציאות השתנתה. השקעה בקרקע הפכה לאפיק נפוץ, רלוונטי ונגיש הרבה יותר משהייתה בעבר.
שינוי זה אינו מקרי. הוא נובע, בין היתר, מהתנופה המשמעותית במוסדות התכנון ומהקמתן של ועדות מיוחדות (כדוגמת הוותמ"ל), אשר פועלות במרץ לטובת פיתוח, תכנון והפשרת עתודות קרקע בכל רחבי הארץ. מציאות זו פותחת דלתות גם עבור משקיעים שידם אינה משגת לרכישת דירת מגורים במחירי השוק הנוכחיים, ומאפשרת להם דריסת רגל בעולם הנדל"ן.
אולם, עם ההזדמנות מגיעה גם האחריות – והצורך בידע. רבים פונים, שואלים ומבקשים לדעת כיצד לחקור את הקרקע, איך לגלות את המידע התכנוני האמיתי המסתתר מאחורי המספרים וההבטחות. המדריך שלפניכם נולד מתוך צורך זה בדיוק. הוא נועד להעניק לכם המשקיעים ארגז כלים פרקטי, הכולל הסברים וקישורים למאגרי מידע רלוונטיים, שיסייעו לכם לקבל תמונת מצב רחבה יותר ואינפורמציה חיונית על הקרקע בה אתם מתעניינים.
עם זאת, חשוב לי להדגיש:
המידע והכלים במדריך זה נועדו לחקר אישי, ואינם מהווים בשום אופן תחליף לייעוץ משפטי, שמאי או תכנוני של בעל מקצוע. תחום הקרקעות הוא מורכב, ורכישת קרקע – בפרט כזו שאינה זמינה לבנייה מיידית – היא עסקה הדורשת מומחיות ספציפית.
כל רכישה של קרקע מחייבת בדיקה מעמיקה הן של הקרקע והן שלא הסכמי השיתוף ומצריכה בשל כך ליווי מקצועי צמוד. שימוש במדריך זה הוא צעד ראשון ומבורך להבנה, אך הוא אינו מחליף את עין המומחה.
אני מזמינה אתכם להשתמש בידע זה בתבונה. לכל שאלה נוספת, להתייעצות פרטנית או לבדיקת עומק מקצועית לפני ביצוע עסקה – ניתן לפנות אליי בכל עת.
קריאה מועילה ובהצלחה רבה,
אורטל דוידיאן גדעוני,
עורכת דין, מומחית לדיני תכנון ובניה ונדל"ן
המדריך לבדיקה תכנונית של קרקע להשקעה
עקרונות יסוד
לפני שאנחנו צוללים אל המפות, האתרים והמספרים, חשוב להבין את "כללי המשחק" בעולם הקרקעות. לכן כדי לגשת למלאכה בצורה נכונה, עליכם להכיר את חמשת עקרונות היסוד הבאים:
1. אין "כפתור קסם": הטעות הנפוצה ביותר היא המחשבה שישנו אתר אחד שמרכז את כל המידע. המציאות בישראל היא שאין כיום כלי אחד שמרכז בצורה מושלמת את כל המידע – התכנוני, הקנייני והסטטוטורי. המידע מפוזר בין גופים שונים (רשויות מקומיות, ועדות מחוזיות, רמ"י, רשם המקרקעין ועוד), ואין סנכרון מלא ביניהם.
2. חובת הצלבת מידע: מאחר והמידע מבוזר, בדיקה רצינית ואחראית חייבת להתבסס על הצלבת נתונים ממספר מקורות במקביל. מידע תכנוני הוא דינמי מאוד הוא משתנה ומתעדכן כל הזמן. יתרה מכך, ייתכן שתיתקלו במצב בו מאגר מידע אחד סותר מאגר אחר (למשל, מידע באתר העירייה שאינו תואם למידע באתר הממשלתי). רק השוואה בין המקורות תציף את הפערים ותדליק נורות אזהרה במקרה הצורך.
3. הסתכלות רוחבית: בבדיקת קרקע יש לבדוק גם תכניות בתוקף, אבל לצד זאת חשוב לבדוק גם אילו תכניות בהכנה וכן סוגי תשתיות שעשויות להוות מכשול. זכרו - כשאנו בודקים קרקע, אסור להסתכל רק על ה"כאן ועכשיו".
4. הבסיס הקנייני: למי שייכת הקרקע? לצד המצב התכנוני, קיים המצב הקנייני. לכן חובה לבדוק את נסחי הטאבו או כל מסמך קנייני רשמי אחר וכמובן הסכמי שיתוף, כדי להבין מי הבעלים, האם יש הערות אזהרה, עיקולים, זיקות הנאה או מגבלות בעלות אחרות ומה החובות והזכויות של כל אחד מהבעלים. ללא בסיס קנייני ברור, הפוטנציאל התכנוני עלול להישאר על הנייר בלבד.
5. הרובד הנסתר: איתור פסיקה והחלטות. בעוד שתשריטים ותקנונים קל יחסית למצוא, איתור פסיקה רלוונטית דורש מיומנות. החלטות של ועדות ערר או פסקי דין של בתי משפט מנהליים יכולים לשקף את המצב המשפטי האמיתי של הקרקע ולתת מענה לסוגיות תכנוניות ומשפטיות שעלולות לצוץ בדרך.
לסיכום: רק לאחר איסוף יסודי של כל הנתונים הללו – ובניית פסיפס הכולל את המידע התכנוני, הקנייני והמשפטי – מתקבלת התמונה המלאה של הקרקע. זכרו תמיד - קיצורי דרך עלולים לעלות ביוקר.
ביצוע הבדיקות
חלק ראשון: זיהוי הקרקע ובדיקה קניינית
בעולם הנדל"ן "תעודת הזהות" של כל נכס מקרקעין בישראל מורכבת משני מספרים: מספר גוש ומספר חלקה.
1. המרת כתובת לגוש חלקה
הצעד הראשון הוא לתרגם את המיקום הפיזי לשפה הרישומית. ניתן לעשות זאת בקלות באמצעות כלי מיפוי ממשלתיים (כגון Govmap) או אתרי הרשויות המקומיות.
נכנסים ללינק הבא:
https://www.gov.il/apps/mapi/parcel_address/parcel_address.html
מזינים את הכתובת בשורת החיפוש, ומערכת המיפוי תציג את המיקום המדויק ואת פרטי ה"גוש" וה"חלקה" המשויכים אליו.
2. הוצאת נסח טאבו (מרשם המקרקעין)
לאחר שיש בידינו את מספרי הגוש והחלקה, עלינו להבין מהו המצב המשפטי והקנייני בקרקע.
המסמך החשוב ביותר לצורך כך הוא "נסח הטאבו".
ניתן להפיק נסח חתום דיגיטלית באופן מיידי דרך הלינק בדף איתור גוש חלקה, או דרך האתר הממשלתי של משרד המשפטים בעלות כספית.
קישור להפקת נסח טאבו מקוון:
https://www.gov.il/he/service/land_registration_extract
3. עיון בנסח הטאבו
יש לקרוא את הנסח בעיון ולבדוק את הפרמטרים הבאים:
● נסח עדכני: אם קיבלתם נסח ממקור חיצוני ודאו שאתם מסתכלים על נסח שהופק היום או בימים האחרונים. הרישום דינמי כך שנסח ישן עלול להציג תמונה שגויה.
● בדיקת בעלות: מי הבעלים של הקרקע?
○ בעלות פרטית: הקרקע רשומה על שם אנשים פרטיים או חברות.
○ רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) / קק"ל / רשות הפיתוח: במקרה זה, הזכויות הן בדרך כלל זכויות "חכירה" ולא בעלות מלאה. יש לכך משמעויות כלכליות (תשלומי דמי חכירה, דמי הסכמה וכו') וגם לא בטוח שלבעלי זכות החכירה מגיעות זכויות בניה.
● הערות והגבלות: זהו סעיף קריטי. חפשו הערות אזהרה, עיקולים, שעבודים לבנקים (משכנתאות), צווי הריסה, או הפקעות.
4. חוזים או הסכמי שיתוף בין בעלים בחלקה
במקרה של קרקעות (ובעיקר בקרקעות במושע - בעלות משותפת), פעמים רבות נרשמים הסכמי שיתוף שיש לבדוק היטב מה כצוב בהם.
יחד עם זאת, פעמים רבות המצב הרישומי בטאבו אינו כוחל אצ הסכמי השיתוף. באופן זה עשויים להיות הסכמים חוזיים קיימים בין בעלי הזכויות בחלקה שמחייבים את הרוכש. לכן, יש לבדוק ישירות מול בעלי החלקה האם ישנו הסכם שכזה. במידה וקיים הסכם, חובה לקבל אותו לידיכם ולעמוד על כל פרטיו ותנאיו לפני חתימה על עסקה.
חלק שני: בדיקה תכנונית בסיסית – מבט מלמעלה (GovMap)
אחרי שהבנו "של מי הקרקע" הגיע הזמן להבין "מהי הקרקע". לצורך כך, הכלי הראשון והנגיש ביותר בארגז הכלים שלנו הוא מערכת המפות הממשלתית – GovMap.
המערכת מאפשרת לראות את הקרקע בתצלומי אויר וגם נתונים על הקרקע ייעודים, גבולות ותכניות.
קישור כניסה למערכת: https://www.govmap.gov.il
במערכת זו ניתן לאתר בין היתר את הפרטים הבאים:
1. איתור ושינוי רקע למפה תכנונית - כברירת מחדל, המפה תוצג כתצלום אוויר או מפת רחובות. מומלץ לשנות את שכבת הרקע ולראות מה המצב בקרקע.
2. תעודת זהות לחלקה - לחיצה על שטח החלקה תפתח חלונית נתונים הכוללים את שטח החלקה הרשום והמרחב התכנוני אליו היא שייכת.
3. שכבות - בתפריט שכבות תוכלו לברר גושים חלקות, בעלויות (פרטית או מדינה), תחבורה, קרקעות מזוהמות, אזורי עתיקות ועוד. אלו פרטים שנחוצים להבנת התמונה המלאה של הקרקע.
זיהיתם "נורה אדומה" בשכבות? כך תעמיקו את הבדיקה
במידה וזיהיתם סימון בעייתי על הקרקע אפשר ורצוי להיכנס לאתרים הייעודיים להרחבה נוספת ולקבלת תמונת מצב טובה ומדויקת יותר:
1. חשד לזיהום קרקע? ניתן לגשת לאתר המשרד להגנת הסביבה :
● אתר המשרד: https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection
2. סימון עתיקות? ניתן להיכנס לאתר רשות העתיקות:
● אתר הרשות: https://www.antiquities.org.il
4. יישומים - בלחצן יישומים תוכלו לאתר תוכניות שחלות על המקרקעין ולראות את תשריטהתכנית על גבי תצלום האויר.
שימו לב שעל מנת להבין את ההוראות הרלוונטיות לאותו היעוד - יש לקרוא את התכנית במלואה.
5. שימוש בכלי מדידה - ניתן להשתמש בהם כדי למדוד שטחים ומרחקים כגון המרחק של החלקה מכבישים קיימים או מבתי מגורים בנויים.
6. ניתוח מרחבי - בניתוח המרחבי ניתן לבחור שטח ולראות מהם יעודי הקרקע ומהן התכניות החלות בקרקע.
חלק שלישי: "קווים כחולים" – הקפאות, גבולות וסטטוטוריקה
בשלב זה עלינו לבדוק את הסטטוס המדויק של התכניות באתר מנהל התכנון. לשם כך נועדה מערכת "קווים כחולים".
לינק כניסה למערכת: https://www.gov.il/he/service/blueprint_lines
מה בודקים וכיצד עובדים עם המערכת?
לאחר הכניסה למערכת ואיתור הקרקע (באמצעות הזנת גוש וחלקה), יש להתמקד בבדיקות הבאות:
1. בדיקת "קו כחול" – האם אני בפנים? הבדיקה הבסיסית ביותר. המערכת תציג בצורה גרפית האם החלקה שלכם נכללת בתוך גבולותיה של תכנית מקודמת או מאושרת.
לעיתים, חלקה עשויה להיות צמודה פיזית לתכנית ענק, אך להימצא מחוץ ל"קו הכחול" – מה שמשאיר אותה ללא זכויות בניה וללא פוטנציאל ההשבחה של התכנית הסמוכה.
2. סעיפים 77-78 (הקפאת מצב) כאשר רשויות התכנון מתחילות לתכנן אזור מחדש, הן מפרסמות הודעה לפי סעיפים 77-78 לחוק התכנון והבניה. המשמעות המעשית היא הקפאה לטובת תכנון עתידי.
● סעיף 77: הודעה רשמית על הכנת תכנית חדשה.
● סעיף 78: הטלת מגבלות על הוצאת היתרי בניה בתקופת הביניים.
3. צלילה לעומק: ניתוח מסמכי התכנית (הוראות ותשריט) זהו הלב של הבדיקה.
לא מספיק לראות שיש תכנית צבועה על המפה – חובה להיכנס למסמכים עצמם. בלחיצה על התכנית (בתוך הקו הכחול), יש לעבור ללשונית "מסמכי התכנית". שם תמצאו את ה"תקנון" ואת ה"תשריט". קריאה בהם תחשוף בפניכם את השימושים מותרים בקרקע ואת זכויות הבניה.
לשם כך תוכלו להכנס ישירות לאתר מנהל התכנית ולאתר תכנית לפי גוש וחלקה.
כניסה למערכת: https://mavat.iplan.gov.il
המערכת מאפשרת מספר חתכי חיפוש, בהתאם למידע שיש בידיכם:
1. חיפוש לפי גוש וחלקה: הדרך הקלאסית. מזינים את מספרי הגוש והחלקה, והמערכת תפלוט את כל התכניות ההיסטוריות, הנוכחיות והעתידיות שחלות על החלקה הספציפית הזו.
2. חיפוש לפי מספר תכנית: אם מצאתם מספר תכנית בשלבים הקודמים (למשל ב-GovMap), זהו המקום להזין אותו ולקבל את המידע המלא.
3. חיפוש מתקדם לפי קטגוריות: ניתן לסנן תכניות לפי סוג (למשל: תכניות מתאר ארציות, מחוזיות או מקומיות), לפי סטטוס (מאושרת, בהפקדה, בטיפול), או לפי רשות מקומית.
מה מחפשים בתוך תיק התכנית?
לאחר שנכנסתם לדף התכנית, אל תסתפקו במבט על הכותרת. זהו הזמן לעבוד בצורה יסודית ולעבור על כל הרובריקות והלשוניות:
● איתור דיונים והחלטות מוסדות התכנון: זוהי "תיבת האוצר" של המידע. בלשונית הדיונים תוכלו לקרוא את הפרוטוקולים של ישיבות הועדה.
● מסמכי התכנית והוראות (תקנון): כאן ניתן להוריד את הגרסאות המעודכנות ביותר של הוראות התכנית (התקנון) והתשריט.
● נספחים וצרופות: אל תדלגו על הקבצים המצורפים, כגון:
○ נספח בינוי: שמראה איך הבניינים ייראו בפועל.
○ נספח תנועה: שמראה איפה יהיו החיבורים לכבישים וחניות.
○ נספח שמאי: לעיתים מצורפת חוות דעת שמאי המרמזת על שווי הזכויות וכן טבלאות הקצאה ואיזון.
לסיכום שלב זה: אתר מנהל התכנון הוא המקום שבו הופכים שמועות לעובדות. מעבר קפדני על הפרוטוקולים והמסמכים ייתן לכם תמונה אמיתית על סיכויי המימוש של התכנית ולוחות הזמנים הצפויים.
חלק רביעי: המגרש הביתי – בדיקה ברמה המקומית (GIS עירוני)
אחרי שסקרנו את המערכות הארציות, הגיע הזמן לרדת לרזולוציה הכי גבוהה שיש: הרשות המקומית. בסופו של דבר, מי שנותן את היתר הבניה ומי שמכיר את השטח הכי טוב היא מחלקת ההנדסה בעירייה או במועצה האזורית. לכל רשות מקומית יש מדיניות משלה, מערכת מפות משלה (GIS), ו"תיק בניין" היסטורי לכל נכס.
איך מגיעים? בניגוד למערכות הממשלתיות, כאן אין כתובת אחת אחידה. עליכם לחפש בגוגל: "GIS + שם העיר/הרשות" (למשל: "GIS תל אביב", "GIS ראשון לציון").
מה בודקים במערכת העירונית?
1. איתור "תיק בניין" (ארכיב הנדסי) תיק הבניין הדיגיטאלי, זהו המקור למידע ההיסטורי של הנכס.
● מה מחפשים? היתרי בניה ישנים, טופסי 4, צווי הריסה, חריגות בניה שנרשמו, תכתובות היסטוריות ועוד.
2. דף מידע תכנוני מפורט המערכת העירונית יודעת להפיק "דף מידע" המרכז את זכויות הבניה בצורה הברורה ביותר.
3. בדיקת "מדיניות מקומית" מעבר לתב"ע הרשמית, לוועדה המקומית יש סמכות לקבוע "מדיניות" בנושאים שונים. מדיניות זו לא תמיד מופיעה במפות הארציות. לדוגמה: מדיניות להתחדשות עירונית, מדיניות חניה, וכו'. לכן, בדיקה באתר ההנדסה העירוני תחשוף מסמכי מדיניות שעשויים להגביל או להרחיב את האפשרויות שלכם.
4. פרוטוקולים והקלטות כמו בבדיקה הארצית, גם כאן חשוב לקרוא את הפרוטוקולים של הוועדה המקומית לתכנון ובניה. חפשו דיונים על החלקה שלכם או על חלקות סמוכות. כך תגלו מהי גישת הוועדה לאזור הזה.
5. פניה לועדה המקומית נסו לפנות בעצמכם או באמצעות אנשי מקצוע מטעמכם לקבלת מידע נוסף מהועדה המקומית. לפעמים זה מצליח.
סיכום שלב זה: המערכת העירונית היא המקום בו התכנון פוגש את המציאות. אל תוותרו על בדיקת התיק ההנדסי והמדיניות המקומית, שכן שם מסתתרים היתרונות והחסרונות ה"קטנים" שמשפיעים על היומיום.
חלק חמישי: המהפכה התחבורתית – הזדמנות או סיכון?
מדינת ישראל עוברת בימים אלו מהפכה תחבורתית חסרת תקדים. הקמת רשת המטרו בגוש דן, הקמת רכבות קלות, פרויקטים נוספים בצפון ובדרום, כמו למשל המטרונית, ורשתות שבילי אופניים, משנים את מפת הנדל"ן מקצה לקצה.
למהפכה זו יש שני צדדים עבור משקיע הקרקעות:
1. ההזדמנות: קרקע הממוקמת בסמיכות לצירים ולתחנות תחבורה עתירות נוסעים (מתע"ן) עשויה ליהנות מזכויות בניה מוגדלות וערך שמשביח פלאים.
2. הסיכון: קרקע שנמצאת בתוואי המסילה עצמו, או על גבי תחנות או שטח תפעולי (דיפו), עלולה לעבור הפקעה או לסבול ממגבלות בניה חמורות.
לכן, בדיקת התשתיות אינה "בונוס" – היא חובה.
הכלי המרכזי לביצוע בדיקה זו הוא מערכת ה-GIS של משרד התחבורה.
כניסה למערכת: https://gis.mot.gov.il
מה בודקים במערכת?
ניתן לבדוק במערכת זו תכניות תשתית (תת"ל) של קווי מטרו (M1, M2, M3) הפרויקט הלאומי הגדול ביותר, מהן ניתן להסיק האם האם עובר קו מתחת לחלקה (מנהור) או בקרבתה, האם החלקה מצויה על גבי תחנה או על גבי מתחם תחזוקה.
עוד ניתן לבדוק, האם המקרקעין מצוים למשל בתחומי לתכנון מוטה תחבורה ציבורית, כגון בתכנית תמ"א 70, תכנית מתאר ארצית לתכנון סביב תחנות המטרו, או תמ"א 75 תכנית לפיתוח מפרץ חיפה.
בנוסף מומלץ לבדוק במערכת זו גם את הכבישים הבינעירוניים, ורצועות קרקע המשריינות מקום להרחבת כבישים עתידית.
סיכום שלב זה: מטרת הבדיקה התחבורתית היא כפולה: לוודא שהקרקע לא "נדרסת" על ידי תשתית לאומית, ולבדוק האם היא נהנית מנגישות תחבורתית שעתידה להקפיץ את ערכה.
חלק שישי: להקדים את השוק – יוזמות ממשלתיות ותכנון עתידי
עד עכשיו בדקנו את המצב הקיים. כעת, אנו נכנסים ל"מנהרת הזמן" כדי לנסות להבין אולי יש תכנון לעתיד. בישראל, המדינה היא היזם הגדול ביותר. גופים כמו רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והוותמ"ל מקדמים תכניות ענק בהליכים מואצים. איתור מידע במאגרים אלו יכול לחשוף אינפורמציה תכנונית של תכניות שנמצאות עדיין "מתחת לרדאר".
בפרק זה נכיר שלושה מאגרי מידע קריטיים:
1. המאגר התכנוני של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י)
רמ"י היא מנהלת הקרקעות הגדולה במדינה. המאגר שלה כולל תכניות שנמצאות בשלבים ראשוניים.
כניסה למאגר: https://apps.land.gov.il/PlanningInformation
2. המסלול המהיר: ותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור)
הותמ"ל היא "הסיירת" של עולם התכנון. זוהי ועדה בעלת סמכויות על, שמטרתה לאשר תכניות ענק למגורים במהירות שיא. קרקע שנכנסת למתחם ותמ"ל היא קרקע שתהליכי ההפשרה והבנייה שלה צפויים להיות מהירים משמעותית מהרגיל.
כניסה לאתר:
3. מערכת GIS "דירה להשכיר"
החברה הממשלתית "דירה להשכיר" מקדמת פרויקטים ספציפיים המיועדים לשכירות ארוכת טווח. בדיקה במערכת שלהם יכולה לשפוך אור על אופי הבינוי המתוכנן באזור.
כניסה למערכת: https://rent.gov.il
לסיכום פרק זה: שלושת המקורות הללו (רמ"י, ותמ"ל, דירה להשכיר) הם המקומות שבהם "העתיד נכתב". הצלבת המידע משם עם המצב הקיים תיתן לכם תמונה האם הקרקע "רדומה" או שהיא עומדת בפני זינוק תכנוני.
סיכום והצעד הבא שלכם
המדריך שלפניכם העניק לכם הצצה אל "מאחורי הקלעים" של עולם הקרקעות. כעת, יש בידיכם את הכלים הראשוניים לאתר גוש וחלקה, להבין את הייעוד התכנוני, ולזהות האם עובר קו מטרו מתחת לנכס או האם מתוכננת הפקעה.
עם זאת, חשוב לזכור: המידע שאספתם הוא רק קצה הקרחון.
כדי להיכנס לעסקת נדל"ן בביטחון, הבדיקה התכנונית שעשינו כאן היא רק רכיב אחד מתוך מכלול שלם של בדיקות שחובה לבצע. עסקת מקרקעין היא לעיתים העסקה הגדולה ביותר שאדם עושה בחייו, והיא טומנת בחובה מורכבויות משפטיות וכלכליות שלא תמיד נראות לעין במבט ראשון במפה.
לפני שמתקדמים – משלימים את התמונה: מעבר לבדיקת המצב התכנוני (תב"ע), בדיקת נאותות מלאה חייבת לכלול גם:
● בדיקת הסכמי שיתוף: בקרקעות רבות (בעיקר בבעלות משותפת/מושע), קיים הסכם שיתוף שמגדיר את זכויות השימוש והחזקה. חובה לבדוק את ההסכם לפני החתימה כדי להבין מה באמת אתם קונים.
● היבטים כלכליים מיסוי והיטלים: האם הקרקע שאותה אני מתכוון לרכוש מספיקה כדי להניב זכות לנכס, אילו היטלים יחולו עלי: מס רכישה, היטלי השבחה, דמי פיתוח – כל אלו הן הוצאות נלוות משמעותיות שיש לשקלל בתחשיב הכלכלי כדי להבין את הכדאיות האמיתית של העסקה.
אז רגע לפני שאתם מתחייבים כספית, ובוודאי לפני חתימה על זיכרון דברים או חוזה, אני ממליצה בחום לא להסתמך על בדיקה עצמאית בלבד.
הצעד האחראי ביותר הוא להיוועץ בעורך דין המתמחה בתכנון ובניה, לביצוע בדיקה תכנונית ומשפטית מקיפה ומחייבת. עין מקצועית תדע לזהות מוקשים משפטיים, לפרש נכון את התכניות ולשמור על האינטרסים שלכם.
אני כאן כדי לעזור לכם לצאת לדרך בראש שקט, אני מזמינה אתכם לפגישת ייעוץ, בפגישה זו נעשה סדר בנתונים שאספתם, נבחן את פוטנציאל העסקה ונסייע לכם לקבל החלטה מושכלת ובטוחה.
מוזמנים לפנות אלי בכל עת,
עו"ד אורטל דוידיאן גדעוני מומחית לדיני תכנון ובניה ונדל"ן
