הנחיות מרחביות

חוק התכנון והבניה - הנחיות מרחביות

סעיף 145ד לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, מקנה לוועדות מקומיות סמכות לקבוע הנחיות מרחביות בתחומן. הנחיות אלו נועדו להנחות את תהליך התכנון והבניה ולשפר את איכות הסביבה הבנויה.

עיקרי הסעיף:

• סמכות קביעת הנחיות: ועדה מקומית רשאית לקבוע הנחיות מרחביות בתחומה, כל עוד הן אינן סותרות תכניות מתאר או הוראות אחרות בחוק.

• נושאי ההנחיות: ההנחיות יכולות להתייחס למגוון נושאים, כגון חזות מבנים , מפלס הכניסה הקובעת, השתלבות המבנה בסביבה, חיבור תשתיות ועוד. שר הפנים רשאי לקבוע נושאים נוספים שניתן לכלול בהנחיות.

• היקף ההנחיות: ניתן לקבוע הנחיות לכל מרחב התכנון, לחלק ממנו, לסוגי מגרשים, למגרש מסוים, לסוגי בניינים או לבניין מסוים.

• הנחיות מרחביות פרטניות: לגבי מגרשים בעלי מאפיינים מיוחדים, ניתן לקבוע הנחיות מרחביות פרטניות בידי רשות הרישוי המקומית בשלב מסירת המידע להיתר.

• איסור חובת אישור: אסור לקבוע הנחיה מרחבית שכוללת חובת אישור, תיאום או התייעצות.

• פרסום: הנחיות מרחביות יש לפרסם באתר האינטרנט של הוועדה המקומית ובעיתון והן יכנסו לתוקף 30 ימים ממועד הפרסום האחרון בעיתון או מועד מאוחר יותר שתקבע הועדה המקומית.

• ערר: מי שנפגע מהנחיות מרחביות רשאי להגיש ערר לוועדת הערר תוך 30 ימים מיום פרסומן.

• יישום על בקשות להיתר: על בקשות להיתר יחולו ההנחיות המרחביות שבתוקף במועד מסירת המידע להיתר או במועד הגשת הבקשה, בהיעדר מידע להיתר.

• סמכות רשות הרישוי: רשות הרישוי המקומית רשאית לתת הנחיות או לקבוע תנאים למתן היתר רק בהתאם להנחיות המרחביות.

חשיבותן של הנחיות מרחביות:

הנחיות מרחביות תורמות רבות לשיפור איכות התכנון והבניה בישראל. הן מספקות ודאות ויציבות ליזמים ולתושבים, ומאפשרות תכנון יעיל ואיכותי יותר. בנוסף , הן תורמות לשמירה על איכות הסביבה ועל המראה האסתטי של הסביבה הבנויה.

חשוב לדעת! 

לפי החלטות ועדות הערר אסור לסטות מהנחיות מרחביות ולכן רשימת הנושאים שניתן לקבוע לגביהם הנחיות מרחביות היא מצומצמת וכוללת אלמנטים שהוועדה המקומית החליטה לגביהם כי היא אינה מעוניינת להפעיל בהם שיקול דעת פרטני ביחס לבקשה קונקרטית. 

על כן, הנחיות מרחביות שאינן עומדות בקריטריון זה עשויות להתבטל על ידי מוסדות התכנון.