התנגדות לפי סעיף 106(ב) - "שימוע משני" בהליכי תכנון
הקדמה
בעולם התכנון והבנייה, היכולת להשפיע על תכניות בנקודות הזמן הקריטיות היא מיומנות מקצועית מכרעת. סעיף 106(ב) לחוק התכנון והבנייה מעגן זכות פרוצדורלית חיונית נוספת המכונה "שימוע משני".
מדובר בכלי אסטרטגי רב-עוצמה שלעתים קרובות נותר בלתי מנוצל, משום חוסר ידיעה.
מאמר זה מציג את המסגרת המשפטית ואת היישום המעשי של כלי חיוני זה.
המסגרת המשפטית
סעיף 106(ב) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, קובע:
"מוסד תכנון כאמור בסעיף 105, שאליו הוגשה התנגדות, רשאי לדחותה או לקבלה, כולה או מקצתה, או לשנות את התכנית, ככל המתחייב מקבלת ההתנגדות; היתה קבלת ההתנגדות עלולה, לדעת מוסד התכנון, לפגוע באדם שאף הוא רשאי להגיש התנגדות לתכנית, לא יכריע המוסד בהתנגדות לפני שיתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע טענותיו."
פרסום לפי 106(ב)
מוסד התכנון שדן בתכנית (ועדה מחוזית או ועדה מקומית) הוא הגורם האחראי לפרסום ההודעה על קיום הליך שימוע משני.
בפרסום זה יצוין במפורש מי רשאי להגיש התנגדות במסגרת השימוע המשני ומהו המועד האחרון להגשת התנגדות כזו. לרוב מדובר במועד קצר יחסית, ולכן נדרשת ערנות מצד בעלי העניין.
תרחישים אפשריים לשימוש בשימוע משני
שני מצבים עיקריים מצדיקים שימוש בכלי זה:
- כשהתנגדותו של צד אחד התקבלה ושונתה התכנית - במקרה זה, בעלי זכויות שלא התנגדו לתכנית המקורית עלולים להיפגע מהשינוי
- כשלקוח התנגד לתכנית, והיא פוגעת באחרים, או בו עצמו
שימוש אסטרטגי בשימוע המשני
ניצול נכון של זכות השימוע המשני כולל:
- ניטור מתמיד - מעקב אחר החלטות בהתנגדויות של אחרים והשינויים המתחייבים מהן
- פעולה מהירה - הגשת בקשה לשימוע משני מיד כשמתברר שתכנית משתנה באופן הפוגע בלקוח. לעיתים רצוי להגיש גם אם טרם התקבלה הודעה רשמית ממוסד התכנון.
- ביסוס משפטי - הדגשת הזכות המעוגנת בחוק לקבל הזדמנות להשמיע טענות כאשר קיימת פגיעה פוטנציאלית, והעלאת כלל הטענות הרלוונטיות, בצורה משפטית ומנומקת בליווי תצהיר.
- שמירה על זכות ערר - הגשת התנגדות מפורטת ומנומקת, הינה חשובה גם כדי לבסס ערר או עתירה עתידית במידת הצורך.
סיכום
השימוע המשני הוא מכשיר פרוצדורלי בעל חשיבות משפטית ומעשית מהמעלה הראשונה.
זיהוי נכון של הנסיבות המצדיקות שימוש בכלי זה, והפעלה מיומנת שלו, עשויים להכריע את גורלו של הליך תכנוני ולהבטיח הגנה אפקטיבית על זכויות מקרקעין.
עורכי דין העוסקים בתכנון ובנייה מיטיבים לשלב כלי זה בארסנל האסטרטגי שלהם, ומשתמשים בו כדי להשיג תוצאות אופטימליות עבור לקוחותיהם.