היתר להפעלת מעון יום בדירת מגורים

היתר להפעלת מעון יום בדירת מגורים -

כל מה שצריך לדעת:

בשנת 2022 נכנס לתוקף תיקון משמעותי לחוק התכנון והבניה, המביא בשורה חדשה לתחום מעונות היום בישראל. התיקון לחוק פותח אפשרויות חדשות להפעלת מעונות יום בדירות מגורים, תוך הקלה משמעותית בדרישות הבירוקרטיות והתכנוניות.   

החוק החדש מכיר בצורך הגובר במעונות יום איכותיים ונגישים, ומציע מסלול מקוצר להפעלתם בדירות מגורים. עבור מי שמעוניין להפעיל מעון קטן של עד שישה פעוטות, הדרך פשוטה במיוחד - אין צורך בהיתרים מיוחדים כלל, היינו - החוק מכיר בכך כשימוש לגיטימי בדירת מגורים למעון יום של עד 6 פעוטות ללא היתר. 

עבור מעונות גדולים יותר, המיועדים ל-7 עד 36 פעוטות, החוק מציע מסלול מקל במיוחד. אמנם נדרש היתר הפעלה ורישיון, אך אין צורך בהיתר לשימוש חורג - הליך שבעבר היווה מכשול משמעותי לפתיחת מעונות. 

ההליך החדש פשוט ומובנה, עם לוחות זמנים ברורים - אז כיצד מתחילים? ואיך אפשר להתנגד? 

ההליך מתחיל בהגשת בקשה לוועדה המקומית הכוללת את פרטי המקרקעין, המיקום המיועד להקמת המעון, מספר הפעוטות המתוכנן, ואם המבקש אינו בעל הנכס, נדרשת כמובן הסכמת הבעלים. 

החוק דורש שקיפות כלפי השכנים - על כן יש להציב שלט במבנה ובבניינים הסמוכים המודיע על הכוונה להפעיל את המעון, ולשלוח הודעות לשכנים (בעלות מוגבלת של עד 500 שקלים).

הואיל והחוק מאזן בין הרצון להקל על פתיחת מעונות לבין זכויות השכנים, עומדים לרשותם 15 ימים להגיש התנגדות. 

יצוין כי ההתנגדות מוגבלת לטענה המבוססת על "פגיעה מרחבית משמעותית". 

אך מהי אותה "פגיעה מרחבית משמעותית" שיכולה להצדיק התנגדות? בעניין זה הרחיבה לאחרונה ועדת הערר המחוזית תל אביב בערר 1027-08-24 תקוה חנימוב נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה - רמת גן (נבו 27.8.2024). 

ועדת הערר קבעה כי הפגיעה המרחבית חייבת להיות אובייקטיבית ומוכחת. כלומר, לא די בתחושות סובייקטיביות או בטענות כלליות. על המתנגדים להציג ראיות מוצקות, כגון חוות דעת מקצועית המראה בעיות תנועה חמורות או מפגעי רעש החורגים מהסביר למעון יום.

יתרה מכך, מדובר בפגיעה שצריכה להשפיע על הסביבה כולה ולא רק על שכן מסוים. הטרדות שגרתיות של מעון יום - כמו רעש ילדים בשעות סבירות או תנועת הורים בשעות ההגעה והאיסוף - נלקחו בחשבון על ידי המחוקק ולא ייחשבו כפגיעה מרחבית משמעותית.

גם אם הוכחה פגיעה משמעותית, יש לבחון אם ניתן למתן אותה באמצעות תנאים והגבלות. רק פגיעה חריגה וקשה, שלא ניתן למתן אותה באמצעים סבירים, תצדיק דחיית בקשה להפעלת מעון.

יצוין כי לאחר הגשת התנגדות, ניתנת למבקש ההיתר הזדמנות להציע פתרונות לתיקון הפגיעה המרחבית הנטענת. 

הוועדה המקומית מחויבת להחליט תוך 45 ימים, כאשר העדר החלטה במועד משמעה הסכמה ואישור להפעלת המעון. 

החוק מקל גם בהיבטים כלכליים ופרוצדוראליים - אין חיוב בהיטל השבחה, ובמקרקעי ישראל אין צורך באישור רמ"י או בתשלומים נוספים. 

עבור מעונות שכבר פעלו טרם כניסת החוק לתוקף, ניתנה תקופת הסתגלות נוחה, המאפשרת המשך פעילות עד להסדרת הרישוי.

מה ניתן ללמוד מהתיקון לחוק?
בראש ובראשונה, שהמחוקק מכיר בחשיבות הגדלת היצע מעונות היום, במיוחד במרקם העירוני הקיים. ההקלות המשמעותיות בהליכי הרישוי, מאפשרות הקמת מעונות בקלות ובמהירות. 

יחד עם זאת, אליה וקוץ בה, הקמת מעונות יום, בבנייני מגורים, עשויה לגרום למטרדים קשים למתגוררים בבניין בייחוד במקרים בהם למשל אין כניסה נפרדת למעון ומבוקש לעשות שימוש בשטחים משותפים לטובת המעון. 

על כן, עבור שכנים החוששים מפתיחת מעון בסביבת מגוריהם, החוק מספק מסגרת ברורה להגשת התנגדות. חשוב להתמקד בטענות קונקרטיות של פגיעה מרחבית ולהציע פתרונות מעשיים לצמצום המטרדים. במקרה של אי-הסכמה עם החלטת הוועדה המקומית, קיימת האפשרות לערור בפני ועדת הערר.

מוזמנים לפנות לייעוץ.