דירות קטנות בחוק התכנון והבניה

דירות קטנות בחוק התכנון והבניה -
כלי להתמודדות עם מצוקת הדיור בישראל

חובת הכללת דירות קטנות בתכניות חדשות למגורים נכנסה לחוק התכנון והבניה במסגרת תיקון 101 בשנת 2014, ועודכנה בתיקונים מאוחרים יותר. מטרת התיקון - הגדלת היצע של דירות קטנות בשוק הדיור הישראלי.

החוק מחייב הכללת דירות קטנות בתכניות העומדות בשני תנאים מצטברים:

1. התכנית כוללת 100 יחידות דיור חדשות לפחות, או שמדובר בתכנית להתחדשות עירונית

2. צפיפות הבניה בתכנית היא שבע יחידות דיור לדונם לפחות

בתכניות העומדות בתנאים אלו, נדרש כי לפחות 20% מיחידות הדיור יהיו דירות קטנות.

המחוקק הכיר בכך שלא כל מקרה זהה, ולכן העניק למוסדות התכנון סמכות לאשר תכנית עם פחות מ-20% דירות קטנות בשני מקרים:

1. כאשר מאפייני הבינוי בתחום התכנית או מאפיינים מיוחדים אחרים מצדיקים זאת

2. כאשר מאפייני היישוב, לרבות מאפייני האוכלוסייה או קיומו של מלאי מספיק של דירות קטנות, אינם מצדיקים דרישה זו

כדי להבטיח את יישום החוק בפועל, נקבע כי הוראות שנקבעו בתכנית לעניין דירות קטנות לא יוכלו להשתנות במשך שבע שנים מיום תחילת התכנית, בין אם בתכנית חדשה ובין אם בדרך של הקלה. שינוי יתאפשר רק אם התקיימו התנאים המצדיקים חריגה מהדרישה.

לעניין שטח הדירות ראו טבלה מתוך "תדריך תמהיל יחידות דיור של מנהל התכנון": 

לסיכום -

ההוראה מהווה כלי חשוב בידי מתכננים ורשויות מקומיות לקידום מדיניות דיור מאוזנת ומכלילה, המאפשרת לאוכלוסיות מגוונות למצוא פתרונות דיור מתאימים.